אתרים מעצבנים

14/01/2024

אחד הדברים שמעצבנים אותי באינטרנט של היום הוא אתרים שלא נגמרים. אתה פשוט גולל עוד ועוד ועוד, ואתה לא מגיע לסוף של זה. אחת הסיבות היא שחוץ מטקסט, האתר מלא בתמונות, מודעות ופרסומות, וכל מיני סרגלים שאין בהם כל כך צורך. ואם יש, צריך להמעיט בהם. אם אפשר להמעיט גם בטקסט, כידוע, גם זה טוב. המון פעמים אני נכנס לאתרים כדי למצוא משהו, למשל אתרים של תרגילי כושר, ועד שהם מגיעים להסבר על איך לבצע את התרגיל הם מסבירים על כל השרירים בגוף ועל איך התרגיל הזה משפיע עליהם וכו' וכו'. אני לא אומר שזה ידע חסר משמעות או שזה לא מעניין, אבל זה לא צריך להיות בעמוד שעוסק בביצוע פרקטי של תרגיל. זה נכון גם לאתרי מתכונים, שכהקדמה למתכון מביאים כל מיני סיפורים מרגשים על המטבח של סבתא. לגיטימי, אבל בעמוד נפרד. באתרים שלי אני בדרך כלל מקצה עמוד ל"אודות" וכותב שם קצת על האתר או על עצמי, כי אני מבין שמי שנכנס לאתר רוצה את התוכן ולא בהכרח לדעת מי אני ולמה החלטתי להקים אתר. זה חומר בונוס, למיטיבי לכת.

אבל האתרים היום מתוכננים באופן לקוי. במקום לחלק אותם לתוכן ולכל המסביב, עושים את הכול באותו עמוד ולוקח המון זמן למצוא משהו. ושוב, זה עוד בלי קשר לכל המקום שבוני האתרים מקצים לפרסומות או מבצעים או כל מיני שטויות. ואלה עוד סתם אנשים שלא יודעים לתכנן נכון את האתר שלהם, אני בכלל לא מדבר על הנוכלים הגדולים כמו פייסבוק. שם אתה גולל לנצח. זה לא באג, זה אשכרה פיצ'ר. כשהייתי ילד הייתי גולש בפורומים של תפוז, וכשהייתי גולל עד סוף העמוד היה שם פאנל קטן שאפשר לי לעבור לעמוד הבא או הקודם. בכל עמוד הייתה כמות מוגבלת של פוסטים, ואם היית רוצה לראות את העמוד הבא היית צריך לחכות שהוא יטען. זה היה הרבה פחות מפתה, ולכן גללנו הרבה פחות, והיה לנו הרבה פחות זמן מסך.

חוץ מזה יש עוד סוג של אתרים שלא נגמרים, וזה מבחינת התוכן. כל האתרים היום מתעדכנים כל הזמן ומתמלאים בעוד תוכן ועוד תוכן, על כל איזה חידוש בתחום או כל דבר שמנהל האתר חשב שיכול להוסיף... כסף. כי הרי הרבה מהאתרים האלה הם אתרי מכירות, הם לא יכולים להרשות לעצמם להישאר סטטיים יותר מדי זמן. בלי תוכן חדש הגולשים יאבדו עניין, ואם הם יאבדו עניין הם לא יגלשו ולא יקנו. אז "חשוב מאוד" לעדכן ולעדכן, כדי שהקונים לא יברחו.

לי יש אתרים שהם סטטיים. אני לא מעדכן אותם. לא כי שכחתי, אלא כי אין לי סיבה טובה. אם אני מציג תמונות שצילמתי, אני מציג תמונות שצילמתי, וזהו. אני לא צריך עכשיו להוסיף תוכן על החזון הצילומי שלי או על איפה ולמה ואיך צילמתי כל תמונה. אם אני מציג ספרים, יש עמוד לכל ספר ושם אפשר לרכוש אותו, וזהו. אני לא כותב עוד מאה עמודים על הרקע ותהליך הכתיבה, כדי לנפח את האתר סתם.

תחשבו שציירים היו עומדים כל היום ליד הציורים שלהם במוזיאון ומוסיפים קמטים לדמויות המצוירות, ככל שהזמן עובר. זה פשוט מגוחך. אז עכשיו אחרי שדיברתי כל כך הרבה על זה שצריך לקצר, אני מוכרח לסיים.

לעמוד השער
לעמוד הבית