אני

מילי שמידט

אמנות הכתיבה והסוף האבוד

בסיפור חייבים להיות, ואפילו בהגדרה שלו, התחלה, אמצע וסוף. בלי שלושת אלה, אין סיפור. יש רק רצף אינסופי של מילים, שאולי נעצר בנקודה מסוימת בגלל שנגמר המקום על הדף או שנגמרו הדפים, או שנתגלתה מגבלה פיזית כלשהי להמשך הכתיבה. אבל זה איננו סוף.

הסוף חייב לספק את כולם. את הסופר, את הקוראים שלו, אבל גם את הדמויות. כולם צריכים להיות מרוצים מהנקודה בה נגמרת העלילה. עבור הסופר והקוראים, וכן עבור הדמויות עצמן, זו הנקודה בה הדמויות מיצו את הפוטנציאל הטמון שבהן. אם הדמות היא של אדם פחדן, עד סוף הסיפור הוא צריך להיות אמיץ. אם הדמות היא של אדם עני, עד סוף הסיפור הוא צריך להיות עשיר. וכיוצא בזה. אלה כמובן דוגמאות פשוטות, וודאי שאפשר לכתוב סיפורים על פחדנים ועניים שנשארים פחדנים ועניים.

בלי סוף כזה, בלי מיצוי של הפוטנציאל של הדמויות או של העלילה שלהן, הסיפור מרגיש לא גמור ומותיר את הקורא בתחושה של חוסר סיפוק. יש אמנם סופים שנקראים "סופים פתוחים", אבל הם אכן סופים, והתחושה שהם גורמים לקורא היא אולי הרצון לדעת עוד, וסקרנות. אבל סוף מוכרח להיות.

חשוב לי להגדיר את הסיפור כך, כי לדעתי הרבה מאוד כותבים היום "שוכחים" שסוף הוא אחד משלושת המרכיבים המהותיים בסיפור. הם לא שוכחים, כמובן, הם פשוט כותבים עוד ועוד כחלק מתעשייה שמגלגלת כספים רבים, אבל הרבה יצירות מוותרות על הסוף שלהן לטובת אפשרות להמשך. נכון, תגידו בוודאי שדווקא להרבה סרטים בעלי המשכים יש סוף: יש סוף ל"תקווה חדשה" של מלחמת הכוכבים ויש סוף לסדרת הארי פוטר, ויש סוף לכל חוברת קומיקס של סופרמן. גם זה חלק מהבעיה.

כותבים רבים היום "מאלצים" את הסיפור להמשיך בכוח. גם אם קראנו איך סופרמן מנצח את הרעים בסוף החוברת, עדיין תצא לאור החוברת הבאה שבה הוא נלחם ברעים אחרים. וכן, זה מאוד מציאותי, אבל סיפור הוא לא באמת המציאות. לסיפור יש התחלה, אמצע וסוף, אחרת הוא לא סיפור כלל. כאשר הופכים דמויות או עלילות לחסרי סוף שכאלה, ופשוט ממשיכים לכתוב עוד ועוד הרפתקאות של אותם הגיבורים או של גיבורים אחרים באותם עולמות, מאבדים את הסיפור כולו.

אין לי יותר מדי מה להגיד או מה לעשות בקשר לזה. אבל אם מישהו קורא את זה ומבין את ההיגיון, אולי עזרתי לו. תזכרו לסיים את הסיפורים שלכם בסוף ברור, ולהמשיך הלאה לסיפורים אחרים. זה יעניק סיפוק גם לכם, הכותבים, גם לקוראים שלכם, וגם לדמויות העייפות שלכם, שוודאי נמאס להן לדלג מהרפתקה להרפתקה שוב ושוב ושוב.

קטגוריות:

לעמוד השער
לעמוד הבית