אני

מילי שמידט

אלוהים והשען

בגדול אני לא מתווכח עם אתאיסטים כי אני לא חושב שהם שווים את הזמן שלי, אבל טיעון השען הוא טיעון שמעניין לפרק כי לא נראה שמישהו מבין אותו. אתאיסטים תמיד שואלים, "אם אלוהים הוא כמו שען, מאיפה אלוהים הגיע? יש לו הורים? הוא הולך לישון?" וכיוצא באלה שאלות שמראות על חוסר הבנה של הטיעון.

טיעון השען אומר, שכמו ששעון הוא מכונה מורכבת שדורשת יוצר, השען, כך גם העולם יצירה מורכבת שדורשת יוצר, הוא אלוהים. כלומר אם העולם הוא כמו שעון, אלוהים הוא כמו שען. אבל כמו שהשעון לא הגיע משום מקום, כך גם השען לא הגיע משום מקום. וכמו שהעולם לא הגיע משום מקום, כך גם אלוהים לא הגיע משום מקום, אז איפה ההורים שלו?

אני לא באמת יודע איך מאמינים עונים לשאלה הזו וזה גם לא מעניין אותי. מה שמשעשע פה הוא חוסר ההבנה.

כעת נחשוב על שעון, שהוא מכונה מורכבת. נחשוב על השען, שיצר את המכונה. מה אנחנו רוצים להגיד על השען? מה רלוונטי לגביו? שהוא שען. שהוא יוצר שעונים. השם שלו, הגיל שלו, המוצא שלו, כל זה חסר משמעות. אנו מסתכלים רק על השען בכובעו כשען. לא בגלל שאנחנו בוחרים את מה שנוח לנו, אלא בגלל שהטיעון לא עוסק בשען בכלל. הוא לא עוסק גם בשעון. הוא עוסק במערכת היחסים ביניהם, שניתן להגדיר אותה כמערכת יחסים של יוצר – יצירה.

אם כן, ברור שההשוואה היא לא בין העולם לשעון או בין אלוהים לשען. אלא אנחנו מפשטים דוגמאות אלה למערכות יחסים. טיעון השען הוא טיעון העוסק במערכות יחסים, וספציפית במערכות יחסים מסוג יוצר – יצירה. ההשוואה היא בין מערכות היחסים, לא בין היוצרים ולא בין היצירות.

ולכן, כפי שמערכת היחסים בין שען לשעון היא מערכת יחסים של יוצר – יצירה, כך גם מערכת היחסים בין אלוהים לעולם היא מערכת יחסים של יוצר – יצירה. מכאן שכל שאלה על טיבו של אלוהים שלא בכובעו כיוצר העולם, בכלל לא שייכת ובטח שלא מפריכה את טיעון השען.

לול, אתאיסטים.

קטגוריות:

לעמוד השער
לעמוד הבית