מילי שמידט
מילי שמידט
ההבדלים שבין האידיאל הלשוני לבין השימוש בשפה בדיבור ובכתיבה
20/06/2024
סופר טוב צריך אוזן טובה. הוא צריך להסתובב בעולם ופשוט להקשיב לאנשים מדברים. להקשיב ממש. הדמויות שהסופר צריך ליצור ידברו ביניהן, והסופר צריך להחליט איך הן מדברות. הן יכולות לדבר ממש כמו אנשים אמיתיים, קצת שונה יותר, או ממש שונה מאנשים אמיתיים. וגם פה, הסופר צריך לשמוע איך אנשים מדברים כדי לדעת איך לכתוב דמויות שמדברות ההיפך מזה.
מה שזה אומר הוא, שאי אפשר לכתוב, כלומר להשתמש בשפה, בלי לדבר, כלומר להשתמש בשפה. גם אדם חירש שילמד שפה על בוריה, ברגע שירצה לשים מילים בפה של דמות כלשהי, או לכתוב נאום למועמד פוליטי, יתקשה מאוד לעשות את זה. וזה מפני שאנחנו לא משתמשים בשפה בצורה ה"אידיאלית" שלה. אנחנו לא משתמשים בשפה כפי שהיא נלמדת באופן רשמי.
יש כמה הבדלים בין האידיאל הלשוני לבין השימוש היומיומי בשפה. נעמוד על שלושה מהם:
בכל שפה יש ביטויים שנמצאים על ספקטרום רחב מאוד. יש כאלה שהם ביטויים מטאפוריים ממש, עד שאי אפשר להבין את משמעותם בלי להכיר את דוברי השפה. למשל, "לקנות חתול בשק". ויש כאלה קצת יותר ארציים, כמו "משהו יושב עליו", והם ביטויים נפוצים יותר. ננסה לחשוב על סופר ממדינה זרה שירצה לכתוב ספר בעברית. הביטויים האלה כנראה לא יימצאו אצלו, גם אם הוא למד עברית תקנית ומסוגל לכתוב ולקרוא בשפה באופן חופשי.
יש גם ביטויים שאנחנו לא חושבים עליהם כעל ביטויים, אבל הם סגנון מסוים של שימוש בשפה, שמשמש את הדוברים אותה כדי להביע כוונות כלשהן. למשל, "בוא רגע", לעומת "בוא הנה". לשני הביטויים האלה אותה משמעות, אבל אחד איכשהו נשמע נוקשה יותר לאוזן העברית. "בוא הנה" הוא מה שנגיד למי שאנחנו כועסים עליו, כשהבקשה ממנו לבוא היא בעצם דרישה שהוא צריך לציית לה. אבל אם נחליף את "הנה" ב"רגע", והנה לנו ביטוי רך יותר, עדין יותר, "בוא רגע", שמשמעו בעצם "אני מבקש ממך לבוא לכאן, אבל אל תרגיש מחויב, אין לי שום סמכות לזה". כמובן, גם האינטונציה במהלך הדיבור חשובה כאן, אבל לביטויים עצמם יש "תחושה" כזו.
הבדל נוסף בין האידיאל הלשוני לבין השימוש בשפה הוא עילגות. כן, כן. כולנו, אם נשווה את השפה שלנו לאידיאל הלשוני, עילגים במידה מסוימת. למי לא יצא להשתמש ב-י' במקום א' בגוף ראשון עתיד? לפעמים זה פשוט נוח יותר לשרירי הפה, ודוברים רבים משתמשים ב-י' מכדי שניתן יהיה להבליג על זה. מי לא שכח פעם איזה דגש וביטא פ' רפויה או כ' רפויה במקום דגושה? או להיפך? אף אחד לא מכיר את כל המילים בשפה, ולפעמים אנחנו מבטאים מילים חדשות לנו לא נכון. לפעמים אנחנו עושים את זה בכוונה. למשל, "שבורה" ב-ב' רפה היא מאפרה או צלחת שנפלה, אבל "שבורה" ב-ב' דגושה היא אישה שאתה לא רוצה לצאת איתה. תתפלאו, אבל זה ביטוי מוכר.
הבדל שלישי בין האידיאל לבין היומיומי הוא באידיולקט, שהוא סגנון הדיבור האישי לכל אדם. זו צורת השימוש בשפה שהיא המעניינת ביותר, כי היא מעידה על הפסיכולוגיה של הדובר עצמו. יש אנשים שמשתמשים הרבה בביטוי מסוים, יש אנשים שיש להם חיבה למילה מסוימת או לצורות תחביריות מסוימות. טד קזינסקי, היונבומבר האמריקאי ששלח פצצות בדואר למספר אנשים, זוהה על ידי אחיו על פי מאמר שפרסם, בו הופיע האידיולקט הייחודי לו. לכל אדם יש אידיולקט, אצל חלק מהאנשים הוא בולט יותר ואצל חלק, פחות.
אבל זו תופעה מרתקת. הרי שפה היא מעין פשרה. כשאני משתמש במילה "כיסא" עולה בראשי כיסא מסוים, נניח שהוא עשוי עץ, אבל בן שיחתי עלול לדמיין דווקא כיסא פלסטיק. בכל זאת שנינו מבינים למה הכוונה. אידיולקט, שהוא וריאנט ייחודי, פירושו שלכל אדם מעין שפה משל עצמו שלא רק שלא "הולכת לקראת" שפתם של האחרים כדי שיהיה להם קל יותר להבין אותה, אלא היא מתכנסת אל תוך עצמה וכוללת ביטויים, ניבים או מילים מסוימות שאף אדם אחר לא משתמש בהם בצורה הזו. מרתק מאוד.
סופר טוב צריך להכיר את הנקודות האלה, אבל הוא צריך אוזן טובה למשהו נוסף: אולי קראתם את המאמר הזה לעצמכם בלחש, ואולי שמעתם אותו רק בראש שלכם. אולי לא. אבל לכל משפט יש מעין מוזיקליות משלו. למשל, למשפט הזה ממש. בדיבור, נזהה את המוזיקה לפי העצירות והנשימות שלוקח הדובר. בכתיבה, נזהה את המוזיקה לפי סימני הפיסוק. איך נשמע המשפט הזה?! ועכשיו, איך נשמע המשפט... הזה? שונה, נכון? כשאנחנו מדברים, אנחנו מעבירים אוויר דרך איברי הקול שלנו. הפה, הלשון, מיתרי הקול, וכיוצא באלה. זה לא מאוד רחוק מאוויר שעובר דרך חלילית או סביב מיתרי גיטרה.
האוזן שלנו יכולה לקלוט דמיון בין צלילים, כך שלכל משפט שאנחנו קוראים יש מנגינה משלו. מי שמבקש להיות כותב מוצלח, בין אם הוא כותב מאמרים או סיפורים או נאומים או דיאלוגים למחזות, כדאי שתהיה לו אוזן טובה כדי לדעת איך אנשים מדברים, איך אנשים לא מדברים, ואילו מילים מתאימות לאילו מילים. כלומר, כדאי שהסופר הטוב יידע איזו מוזיקה הוא מלחין בשפה הכתובה שלו.
לעמוד השער