אינטרנט החפצים ומה לא ללמוד מסרטי קולנוע

26/05/2024

Summer Wars, בבימוי של מאמורו הוסודה היפני, הוא אחד הסרטים האהובים עליי, מהרבה סיבות שונות ובעיקר מכולן ביחד. הסרט מציג עולם שבו הכול כולל הכול מחובר לאינטרנט, או ליתר דיוק למעין עולם דיגיטלי בשם "עוץ", ואליו אנשים מתחברים כדי להעביר את הזמן עם חברים או לשחק משחקים. לכל משתמש יש אווטאר משלו, דמות דיגיטלית, וחלקן עוצמתיות מאוד: הן יכולות לשלוט במכשירים שמחוברים ל"עוץ" מהעולם האמיתי, באמצעות ההרשאות שלהן.

כשתוכנת בינה מלאכותית מתוחכמת מצליחה "לגנוב" אוואטרים של כל מיני משתמשים, היא משתלטת על העולם הדיגיטלי ודרכו גם על העולם האמיתי, וגורמת להפרעות בתנועה, בתשתיות שונות, וכן משגרת טיל גרעיני על גיבורינו, שמנסים לעצור אותה. כמובן, בזכות אחווה משפחתית ואהבה צעירה מצליחים הגיבורים הלא שגרתיים להתאחד ולהביס את התוכנה הזדונית, הקרויה "מכונת אהבה", והכול בא על מקומו בשלום. המלצת צפייה, חמישה כוכבים.

אבל מה בעצם קורה בסרט הזה? איך יתכן שתוכנה זדונית מסוגלת לשגר בכלל טילים גרעיניים, ולשבש את כל הפעילות בעיר? היינו חושבים שהדמויות ב-Summer Wars תמימות או חסרות הבנה, אם לא היינו חיים באותו עולם בדיוק. וזהו עולם ה-IoT, או בשמו המלא Internet of Things, אינטרנט החפצים.

אינטרנט החפצים הוא פשוט שם לחלק מסוים של האינטרנט, שמתחבר לחפצים שאינם מחשבים. איכשהו נראה לי שרוב האנשים, אפילו שיש להם שעון חכם, מזגן חכם ומקרר חכם, מפספסים את המאפיין הדי קריטי הזה. הרבה מכשירים בעולם שלנו מחוברים לאינטרנט, ולרוב האנשים אין מושג. הם לא יודעים שלכל אדם בעולם יש גישה למיקסר שלהם, והוא יכול אפילו להפעיל אותו מרחוק. במנועי חיפוש כמו shodan, למשל, אפשר למצוא מכשירים כאלה. אני התנסיתי בעיקר עם מצלמות אבטחה, באופן חוקי כמובן, מה שאפשר לי להסתכל על ההולכים ושבים ברחובות תל אביב.

כל מכשיר מחובר לאינטרנט פירושו שלכל אדם יש גישה מרחוק אליו. כל סכסוך עם השכן יכול להוביל להשבתה של מכונת הכביסה שלכם. זה לא חייב להיות לא חוקי, אפילו. אולי השכן שלכם עובד במשרד ממשלתי, וביקש טובה מחבר. ואמנם פושעים הם בעיה גדולה, אבל לפעמים גם החוק יכול להפוך לבעיה כזאת. ממשלה דיקטטורית יכולה להעביר חוק שמאפשר לאנשי הממשל להשבית מכשירים אלקטרוניים מרחוק, ואולי השבתה של מכונת כביסה היא לא כל כך מפחידה, אבל מה לגבי מקרר?

תארו לכם שהמקרר החכם שלכם ננעל מרחוק על ידי הממשלה או אפילו על ידי התאגיד שמכר לכם אותו, עם כל האוכל שלכם בפנים, כי כתבתם "כושי" בפייסבוק. עכשיו עליכם לכתוב פוסט בפייסבוק שבו אתם מודים ש"כושי" היא מילה גזענית ומכוערת, ושישראל היא מדינת אפרטהייד וכיבוש, נניח. אם הפוסט יגיע לאלף לייקים, סימן שהוא היה מספיק משכנע, והמקרר שלכם ייפתח.

ומה עם דלת הבית? גם דלתות חכמות כבר יש.

כמאמר הבדיחה הידועה, לחובבי גאדג'טים וטכנולוגיה יש את כל המכשירים החכמים החדשים ביותר. לאנשי מחשבים, יש טוסטר משנות השמונים ואקדח, למקרה שהטוסטר ישמיע רעש שהם לא אוהבים. לכן עדיף להירגע קצת בכל מה שקשור לפיתוחים ה"חכמים" האחרונים, ובמקום לרוץ ולקנות כל מיני מכשירים נשלטים מרחוק, אפשר להסתפק בסתם שעון ומקרר נורמליים. הם עושים את העבודה טוב מספיק הרי, לא?

הטעות השנייה של אנשי העולם ב-Summer Wars, היא הריכוזיות. לא רק שכל המכונות שלהם מחוברות לעולם הדיגיטלי, הם גם מוסיפים חטא על פשע: למשתמשים יש הרשאות שמאפשרות להם לשלוט בכל מיני מכונות כאלה, ומי שמאבד את המשתמש שלו בעצם מעניק את ההרשאה לנוכל שגנב אותה. כאמור, בסרט מדובר בתוכנה זדונית, אבל בעולם האמיתי בדרך כלל מאחורי התוכנות האלה עומד בן האדם שמפעיל אותן.

דמיינו שעל הגוף שלכם משתלט עכשיו שד, ואתם נעולים בפנים וחווים את הגוף שלכם מבזבז כל כספכם על בגדים, סיגריות או קוקה קולה. בשפת האינטרנט זה נקרא "גניבת זהות", וכשאין הפרדה מספקת בין משתמשים שונים באתרים שונים, זה קל מאוד. כשלאותו משתמש יש הרשאות לבצע פעולות בעולם האמיתי, למשל משיכת כסף מכספומט, זה חמור ביותר.

לכן עדיף להמעיט במשתמשים ולהירשם רק לאתרים שבאמת מצריכים את זה. לא לאתרים שמחייבים את זה, לאתרים שמצריכים את זה, כדי לחוות את התוכן שלהם כמו שצריך. ובתנאי ששווה בכלל לחוות את התוכן שלהם. לכן גם משתמשים בסיסמה שונה לכל חשבון, ועדיף אפילו להשתמש במיילים שונים. כשיש משתמש שונה לכל אתר זה יוצר מידור. מי שישתלט על חשבון אחד לא יוכל להגיע דרכו לחשבונות אחרים.

Summer Wars הוא סרט יפהפה, מרגש, ומומלץ לכולם. אבל פשוט תשאירו את הרעיונות שהוא מציג לקולנוע, ואל תיקחו אותם הביתה.

לעמוד השער
לעמוד הבית