אני

מילי שמידט

תאוריית האינטרנט המת

תאוריית האינטרנט המת שנפוצה ברשת אומרת, בגדול, שהרבה מהתוכן ברשת מגיע מבוטים וממערכות בינה מלאכותית שונות. כלומר, הרבה ממה שאנחנו חושבים שנכתב על ידי בני אדם, והרבה ממי שאנחנו חושבים שהם באמת בני אדם, זה לא יותר מתוכן אוטומטי שנועד לפרסם, לשווק או להשפיע עלינו. לכאורה, התופעה החלה עוד לפני שנת 2020.

כולנו נתקלים בתוכן מלאכותי גלוי. יש אנשים שמפרסמים סרטונים ותמונות שנוצרו על ידי מערכות בינה מלאכותית ומודים בזה. לזה כבר התרגלנו. יש אנשים שנהנים להשתמש במודלים השונים, כמו ChatGPT, כדי לייצר תוכן. אבל כמה מאיתנו שמו לב, שהרבה אתרי תוכן גם הם תוצר של בינה מלאכותית? האם חיפשתם פעם מידע באינטרנט, מצאתם אותו ובמהלך הקריאה הרגשתם שמשהו "חורק"? יתכן שהאתר שאתם קוראים הוא אתר שתורגם על ידי בינה מלאכותית לשפתכם. אף אחד לא כתב אותו בשפה הזו, אלא רק השתמש בבינה מלאכותית כדי לתרגם אליה. ואלה לא רק תרגומים. מי שמחפש מידע ברשת מכיר את זה, התובנה הזו כשאתה קורא משהו ומבין שהוא לא נכתב על ידי בן אדם.

כמה פעמים לקח לכם רגע להבין שאתם מתכתבים עם בוט ולא עם אדם? או להיפך? אני עדיין זוכר את הפעם שנציגת שירות ענתה לי בכזו לקוניות עד שפשוט שאלתי אותה אם היא אנושית. למרבה המבוכה, היא אמרה שכן. האם זו האמת? אני מניח, כי לא שמעתי עדיין על בוטים שמשקרים לגבי זהותם. אבל אולי אשמע עליהם אי שם בעתיד.

זה לא משנה עד כמה התאוריה נכונה, ועד כמה מהתוכן באינטרנט הוא מזויף או מלאכותי, ברור שיש יותר מדי תוכן כזה. מה שמשנה הוא שיש סיבה טובה להגייתה של התאוריה הזו. אין ספק שכדי להניח שהאינטרנט ריק מאדם, צריך להרגיש שהוא ריק מאדם.

זו האמת על האינטרנט של ימינו.

אינטרנט תעשייתי, מהונדס, שפשוט מרגיש ריק. והגרוע ביותר הוא שמאחורי התוכן המזויף למראה, עומד מישהו בעל אינטרסים שיצר אותו. כפי שכבר כתבתי כאן בעבר, במקום שהאינטרנט יהפוך למרחב בו כל אדם יכול לבטא את עצמו, לחלוק את דעותיו ואת התחביבים שלו עם אנשים נוספים, הרשת של ימינו היא פלטפורמה שמחולקת בין כמה חברות גדולות, עם אינטרסים משלהן, שלא בהכרח תואמים לאינטרסים שלנו. במקום שכל אדם יוכל לבנות אתר טקסט פשוט, אנחנו מקבלים במה מתאגידים על מנת שנשתמש בה, תחת פיקוח ו"בהתאם לחוקי הקהילה".

קיבלנו את מה שנקרא באנגלית Web 2.0, רשת שמבוססת על פלטפורמות שנוצרו על ידי מספר תאגידים גדולים, כשאנחנו רק המשתמשים במקום הבעלים והיוצרים.

מעבר לזה שתאוריית האינטרנט המת מסבירה למה האינטרנט כל כך משעמם ולא כיפי, בניגוד לאיך שהוא היה פעם, היא גם מזכירה לנו שהאינטרנט הוא מקום מסוכן מאוד. אנחנו אף פעם לא יודעים מי נמצא מצדו השני של המסך ומה הוא רוצה מאיתנו. זה שיעור שכולנו שכחנו בשנים האחרונות.

מי יודע, אולי השיממון באינטרנט יגרום לאנשים לצאת שוב החוצה או למצוא תחביבים אחרים. ככה לפחות נרוויח מזה משהו.

קטגוריות:

לעמוד השער
לעמוד הבית