מחשוב ענן מחזיר אותנו לימי הביניים, ומותה של העצמאות הדיגיטלית

30/06/2024

בואו נדבר על מחשוב ענן, אבל לפני זה נדבר על אחסון ושרתים. הרבה תוכנות ואפליקציות שפועלות על המחשב או על הסמארטפון שלכם צריכות גישה למשאבים שלא נמצאים אצלכם. למשל, כשאתם צופים בעמוד אינסטגרם, ברור שהתמונות שאתם רואים לא נמצאות בסמארטפון שלכם. הן יושבות "איפשהו" והאפליקציה רק מציגה לכם אותן. ה"איפשהו" הזה הוא שרת, שמקבל בקשות לתמונות מהמכשיר שלכם ושולח את התמונות בחזרה אליו. גם הקוד של אינסטגרם לא נמצא על המכשיר שלכם. אין לכם גישה אליו. אתם מקבלים את מה שנקרא ה-front end, ממשק המשתמש שמאפשר לכם ללחוץ ולגלול ולהעלות תמונות משלכם. איפה נמצא הקוד? הקוד נמצא על שרת כלשהו, שם הוא מאוחסן. עד כאן הכול טוב ויפה.

הכירו את מחשוב הענן, מודל שמאפשר גישה למאגר שיתופי של משאבים. המודל מאפשר לך, המפתח שכותב את הקוד, להתחבר לתשתית מסוימת ש"משחררת" אותך מכל מיני דאגות כמו רכישת ציוד פיזי וניהול שלו. כך, במקום שתהיה הבעלים של השרת שמאחסן את התמונות שנשלחות למכשיר שלך, אתה רק שולח אליו בקשה. השרת מנוהל על ידי חברה אחרת, והיא מספקת לך את מה שאתה צריך.

איפה שמעתי את זה קודם?

אני לא יודע למה, אבל שיעורי ההיסטוריה בבית הספר התחילו דווקא מימי הביניים. זה לפחות החלק המרכזי הראשון שהתמקדנו בו, לפני אירופה ומלחמות העולם. בימי הביניים היו אנשים, וסאלים, שהיו מקבלים אדמה או טובה אחרת מהשליט או המלך ובתמורה מספקים לו שירותים מסוימים. פירוש המילה "וסאל", אגב, הוא עבד. אנשים אלה העניקו אולי שירות חשוב למלך, אבל ללא ההטבות שלו הם היו חסרי אמצעים ויכולת להעניק בכלל את השירות הזה.

נכון שזה לא לגמרי דומה למחשוב ענן, אבל מאז ומתמיד הוא הזכיר לי את הרעיון הזה: אני כותב קוד, ובמקום לאחסן אותו על מחשב משלי, על שרת משלי, אני משתמש בשרתים שלך. כמובן, אני משלם לך עבור השרתים האלה, ואתה מנהל אותם עבורי. סידור נהדר, בדיוק כמו הווסאלים באירופה.

אבל מה קורה כשהמלך מואס בווסאל? או כשהווסאל מואס במלך? לכן פירוש המילה הוא "עבד", מפני שאם המלך מואס בווסאל, הווסאל מפסיד. אם הווסאל מואס במלך, הווסאל מפסיד. המלך לא מפסיד לעולם.

כך, אם מי שמספק לי שירותי ענן מואס בי מסיבה מסוימת, הוא יכול להפסיק לספק לי את השירות הזה. אני מפסיד, כי בתור אדם שחי בעולם שמסתמך על מחשוב ענן, בכלל לא למדתי לתפעל מחשבים ושרתים, ועכשיו אני צריך ללמוד את זה מאפס. מה גם, התרגלתי לחוות שרתים שלמה ועכשיו אצטרך להסתפק בשרת אחד אולי, בהתאם ליכולת הכלכלית שלי, וזו ירידה ברמה. ואם אני מואס בשירות הענן, קורה בדיוק אותו דבר. מי לא מפסיד כאן? מעניק השירות, המלך.

אבל לא התכוונתי לחזור כל כך אחורה בזמן. אפשר לחשוב על מודלים מודרניים יותר שדומים למחשוב ענן. למשל, החזון הקומוניסטי. במאמר אחר שלי כתבתי על כך ששירותי הסטרימינג של ימינו מעודדים אנשים להשכיר דברים במקום להיות הבעלים שלהם, ובדיוק כך פועל גם מחשוב ענן, וגם המערכת הקומוניסטית. כשאתה מאפשר לחברת חיצונית לנהל את החומרה שלך ואת השרתים שלך, אתה הופך לשוכר שאפשר להיפטר ממנו ולהחליפו בשוכר אחר. אתה מאבד את השליטה שלך, ואתה מאבד את העצמאות שלך.

מחשוב הענן מסתמך, כזכור, על מאגר שיתופי של משאבי מחשב. בדיוק כמו במערכת הקומוניסטית, כולם חולקים באותם משאבים וכל אחד מקבל פחות או יותר לפי צורכו. כמובן, הוא מקבל לפי כמות הכסף שהוא משלם, אבל הוא משלם כמות כסף רק לפי צורכו. החלוקה של משאבי מחשב עם אנשים וחברות אחרות, מעודדת חשיבה שיתופית קומוניסטית, ומעודדת ויתור על עצמאות ועל שליטה במשאבים שלך. חשוב לציין, המשתמשים מתרגלים לצורת חשיבה מסוימת, גם אם לכאורה אין לה השלכות שליליות ברמת המעשה. האינדיבידואליות הולכת לאיבוד, וכולם נותנים למישהו אחר לנהל את התשתית שלהם, והם לא רואים בזה שום דבר רע.

שומעים לפעמים את האמירה שאין יותר "ביל גייטס"ים או "ג'ון מקאפי"ים שכאלה, גאוני מחשב שכותבים תוכנות שהופכות להצלחות ענק. למה אין? כי אין, כי העולם השתנה, האינטרנט השתנה, החברה השתנתה, ומה לא. כל מתכנת מתחיל שומע את המילים האלה, "אתה לא יכול לשבת בבית היום כמו ביל גייטס בזמנו ולהקים לך תוכנה וחברה משלך". הסיבה שלא נאמרת היא, כמובן, שעולם הטכנולוגיה הפך לריכוזי יותר ויותר.

אמנם במאמר הזה נטפלתי למחשוב הענן, ובמאמר הקודם לשירותי הסטרימינג בעיקר, אבל הדבר נכון לגבי כל הטכנולוגיה שאנחנו משתמשים בה. כולם משתמשים בקוד שנכתב על ידי מישהו אחר, ממחזרים קוד, כוללים ספריות קוד שנכתבו על ידי אחרים באפליקציות שלהם, וכיוצא בזה. פעם, מה שנחשב "כוח על" שמאפשר לך לשבת בבית מאחורי מחשב ולבצע פעולות מורכבות, הפך היום למי אפסיים של שיתופיות, העתקה, מחזור, ובינוניות. לכן אנחנו לא רואים קדמה טכנולוגית משמעותית כבר אולי שלושים שנה, אבל זה למאמר אחר.

אני לא מתכוון לכתוב מניפסט נגד משהו, וגם לא בעד משהו. מי שמחשוב ענן משרת את הצורך שלו, שישתמש בו. אין בזה בעיה אינהרנטית. הבעיה האינהרנטית היא ההרגל הזה לסמוך על תאגידים גדולים שעבורם אתה מהווה רק מספר. הבעיה האינהרנטית היא ההרגל הזה לוותר על העצמאות שלך לטובת נוחיות ומהירות, שלא תמיד משתלמות, ולראות את עצמך רק כחלק משלם ולא כשלם בפני עצמו. אז גם אם מוותרים קצת על עצמאות, והרי זו חובה בעולם, כדאי לזכור שעושים את זה ובעיקר לזכור שאפשר גם אחרת.

לעמוד השער
לעמוד הבית