מילי שמידט
מילי שמידט
משמעותן של מילים
27/06/2024
מה הופך את צירוף הצלילים "קי" ו"סה" למילה "כיסא", שמצביעה על משה ובעולם, במקרה הזה רהיט המשמש לישיבה? זה אינטואיטיבי לנו שצירוף הצלילים הזה הוא המילה הזאת שמצביעה על העצם הזה. למדנו את זה כתינוקות ואנחנו לא חושבים על זה. הקשר בין אוסף צלילים לבין משמעות הוא קשר נלמד, נרכש, והוא תלוי בהסכמה רחבה. כך, המילה "כיסא" תישמע כצירוף צלילים חסר משמעות באמריקה.
שפות מתוכננות הן שפות שלא מתחילות מהסכמה רחבה, והן מומצאות על ידי אדם אחד או קבוצה של אנשים. מטרתן לחקות שפות אנושיות טבעיות וה"הצלחה" שלהן תלויה ביכולת של אותם ממציאים לשכנע את האוכלוסייה שאוספי הצלילים שלהם מייצגים משהו בעולם.
למשל, אוסף הצלילים "טוֹ", "בּי", "רָה", בוודאי נשמע לקורא העברי כמו צירוף חסר משמעותי. אם אני רוצה לשכנע את הקורא שפירושו "דלת", אני צריך לעבוד לשם כך. המקרה הזה הוא דווקא קל: "טובירה" היא המילה היפנית לדלת, והיפנים משתמשים בה יום יום. הנה, שכנעתי.
אבל מה לגבי צירוף צלילים שלא שייך לאף שפה מוכרת? עכשיו העבודה שלי תהיה קשה יותר, והטיעון שלי יצטרך להיות מבוסס ועמוק יותר.
שפות מתוכננות מעלות את השאלה, כמובן, על משמעות השפה. אם מילים הן בסך הכול אוסף צלילים שאוכלוסייה כלשהי החליטה להעניק להם משמעויות מסוימות, מהי באמת משמעותן של מילים? לכאורה אין להן שום משמעות אינטרינזית, בפני עצמן. המילה "כיסא" בעולם שאין בו כיסאות, חומר, או אטומים, היא חסרת משמעות לחלוטין. לא יותר מאוסף צלילים.
היהדות עונה על זה בכך שהשפה העברית היא השפה בה נברא העולם, ויש לה משמעות עבור האל, מה שמעניק לה משמעות אינטרינזית שלא תלויה בבני האדם. "כיסא" היא המילה לכיסא, וכיסא נקרא "כיסא", כי כך קבע האל. אולי יש לזה סיבה ואולי לא. בכל מקרה, זו משמעות השפה העברית. ובכל זאת, זה לא פותר את הבעיה עבור שפות אחרות.
למעשה לא נראה שיש מה שפותר את הבעיה הזו, ואולי היא כלל לא בעיה. מעניין בכל זאת לעשות את התרגיל הזה ולהביט בשפה האנושית מבחוץ, כאוסף של צלילים שמקבלים את משמעותם מהסכמה רחבה בין הדוברים, שמשמיעים את אותם צלילים. מכאן שגם אין שום הבדל בין שפות טבעיות כמו עברית או יפנית, לבין שפות מתוכננות כמו אספרנטו או קלינגונית. מצחיק עד כמה משמעותן של המילים שיוצאות לנו מהפה רופפת כל כך.
קטגוריות: