מהי פילוסופיה ומי צריך אותה בכלל?

17/07/2024

אני אוהב להתחיל כל שיחה על פילוסופיה באיין ראנד, וזה לא בגלל הרעיונות הפילוסופיים שלה אלא בגלל ההרצאה הנפלאה שהעבירה במכללת ווסט פוינט של הצבא האמריקאי, "פילוסופיה: למי היא נחוצה". מפני שאני לא מפנה מכאן לאתרים חיצוניים, רק כדי שלא יהיו הסחות דעת במהלך הקריאה, תוכלו לחפש אותה ב-duckduckgo.com. מה שאני רוצה לעסוק בו הוא התפישה של איין ראנד את הפילוסופיה, שלטעמי היא מדויקת ועונה בצורה טובה על השאלה החשובה: מהי פילוסופיה בכלל? האם כל מחשבה שעוברת בראשנו, שייכת לתחום הזה? בתור אנשים שחיים בעידן הפוסט מודרני, מפתה לחשוב שהתשובה על כך היא "כן". פילוסופיה היא, ביוונית, "אהבת החוכמה", וכל מי שאוהב לחשוב ולהרהר בדברים, הרי הוא עוסק בפילוסופיה.

בהרצאה שלה, שהפכה למאמר, איין ראנד מחלקת את הפילוסופיה לחמישה תחומים. ואלה הם:

מטאפיזיקה, הענף של הפילוסופיה החוקר את הקיום עצמו, את המציאות, ואת מה שאנחנו יכולים לדעת עליה. כשמה כן היא, מה שמעבר לפיזיקה. קראתי פעם אמירה יפה מאת היינליין: שאלות אודות הקיום הן מטאפיזיקה, אבל התשובות שלהן הן כבר בתחום התיאולוגיה. אני מסכים.

אפיסטמולוגיה, הענף החוקר את היכולת שלנו לדעת את מה שאנחנו יודעים. זהו הענף העוסק במהות הידע ובדרכים להשיג אותו.

אתיקה, היא הענף של הפילוסופיה השואל כיצד ראוי לאדם לחיות, מהו הטוב שיש להשיג ואיך יש לעשות זאת.

פוליטיקה, היא הענף הרביעי, החוקר את מערכת היחסים בין הפרט לכלל, או את "העקרונות של המערכת החברתית הראויה", בניסוחה של ראנד. איך אמורה להתנהל המערכת, החברה, הקבוצה, כלפי הפרטים המרכיבים אותה.

אסתטיקה, היא הענף החמישי והאחרון בחלוקה זו, והיא חקר האמנות, "העוסקת בצרכים של תודעת האדם ובמילוי משאבים שלהם היא נזקקת". האסתטיקה חוקרת את האמנות ואת היופי, ומבקשת להבין מה הם בכלל.

תיארתי ראשית את ענפי הפילוסופיה כי החשיבה על כל אחד מהם בנפרד עוזרת לנו להבין, מי צריך פילוסופיה בכלל? ובכן, אם תפקיד הפילוסופיה להגדיר את המציאות באמצעות המטאפיזיקה, את הדרך להכיר אותה באמצעות האפיסטמולוגיה, להגדיר את הדרך הנכונה לחיים באמצעות האתיקה ואת הדרך הראויה לנהל חברה באמצעות הפוליטיקה, וכן תפקיד הפילוסופיה לחקור את צרכי הנפש וכיצד יכולה האמנות לענות עליהם, מתברר שכל אדם צריך פילוסופיה. או לפחות, כל אדם שמבקש להגשים את עצמו במהלך חייו ולא להעביר אותם סתם בבטלה גמורה.

גרוע מכך, כפי שמסבירה ראנד, אדם שלא יעסוק בפילוסופיה יחיה על פי הפילוסופיה של אחרים. הרעיונות שיקבל מסביבתו לא יהיו שלו, ולא בהכרח יביאו לו אושר או תועלת.

מה לגבי הפילוסופים, אם כך? מה תפקידם? בחברה הפוסט מודרנית, נדמה שפילוסופים הם אנשים שלא מספקים לנו שום תובנה פרקטית. תפקידם מסתכם בלהרהר ולפרסם ספרים, שרק הם ושותפיהם קוראים. הפילוסופיה שלהם לא מיועדת לקהל הרחב והז'רגון שלה כל כך מסובך עד שההדיוט יתקשה להבין אותו. זו לא בעייתם של ההדיוטות, אפילו שרצוי כי ילמדו פילוסופיה וירכשו ידע בנושא, אלא זו בעיה של הפילוסופיה הפוסט מודרנית ושל הפילוסופים המקדמים אותה.

במקרים רבים, מילים ארוכות ומונחים סבוכים מכסים בעצם על סתירות, אמירות ריקות חסרות מובן או פשר, ואפילו שקרים.

אני אישית אוהב מאוד לעסוק ברעיונות, ולכן חבל לי שלאנשים העוסקים ברעיונות יצא שם כזה, גם אם הוא מוצדק. הייתי אומר שפילוסופיה צריכה להיות ברורה לאדם הפשוט, שהרי תפקיד הפילוסוף להדריך את האנשים ולעזור להם לבחור את הרעיונות שעל פיהם יחיו את חייהם. מיסטיקה היא איננה פילוסופיה, גם תיאולוגיה או דה קונסטרוקציה הן אינן כאלה.

שוב, מומלץ לחפש ולקרוא את טקסט ההרצאה עצמה, שנשאה איין ראנד. יש בו הרבה חוכמה בעיניי, והרבה מן המובן מאליו שכל כך חסר היום בעולם הרעיונות שלנו.

לעמוד השער
לעמוד הבית